מאירה תמיר / הדרן. |
כגודל זרימת נחל גועש
לאחר גשמים רבים
זורמים כאבי
בחלל גופי שהתרוקן
מאהבת כל חיי
והחיים,
נואשתי, עד כדי שתיקות
ארוכות
מכונסת בתוך עצמי
וחושבת
לכשאמות,
אל נא תבכו את מותי
זכרוני, כשהייתי במיטבי
אהבוני, כמו באותם זמנים
שאהבתי גם אני,
לא הספד מרשים
מצווה אני
לא סליחה מבקשת
סלחתי לכולם ולעצמי,
וכשאלך לעולמי
אלך
בשלוות נפש ושבעה
אני
כי חייתי זמן מה
הזמן הדרוש לי, הזמן
בו חפצה נפשי.
11.2.04
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|