על ליבי הדואב שורה עננה
כאב חד ומר נוקב את נפשי
מסיפור אגדה, ישנה - נושנה
שטורדת כעת את ראשי
מחשיך האוויר ונושבת הרוח
הריין שוצף - קוצף מים
דומם הוא ההר וניצב הוא זחוח
באור החיוור בין ערביים
ועל הפסגה,עלמה שם יושבת
היפה בנשים על ההר שם לבד
תכשיטיה זהב, שערה הוא שלהבת
וסורקת אותו היא אט - אט
במסרק של זהב סורקת שערה
וזמר נפלא נשמע ועולה
פזמון נהדר משפתי נערה
ניגון מכשף, מכלה
בספינה הספן הסומא
ליבו בכאב מבותר
את השרטון איננו רואה
בוהה בפסגה של ההר
ספן וסירתו טבעו במצולה
סגרו הגלים גם עלי
כל זאת בגלל שירתה הצלולה
של העלמה לורהליי |