|
איש זקן רקד ריקוד של פעם
עם אישה מזכרון רחוק
חשב על פעם וימים טובים
והחל לצחוק
הוא צחק בקולי קולות
וכל העולם שמע
כולם חשבו שהוא השתגע
אבל הוא הרגיש הכי שפוי בעולם
כי ידע לצחוק אל מול העצב של כולם.
ילדה קטנה ראתה אותו
ולא נבהלה מהאיש
היא צחקה ביחד איתו
היא הבינה כיצד הוא מרגיש...
עכשיו, היא מספרת לעולם
על איש זקן שעוד מעט נעלם
הצוחק למרות העצב של כולם.
בתקווה שיבואו ימים טובים יותר... |
|
|
בכל כלל יש יוצא
מן הכלל
ובכלל שאין בו
יוצא מן הכלל
הרי שהוא גם
יוצא מן הכלל
בכך שאין בו
יוצא מן הכלל
זאת שאהבה את
התל-אביבי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.