|
ילד עומד עטוף בשמיכה
שמיכת צמר עבה וכחולה
עיניו אדומות מבעירת הלהבה.
ילד חלול חופה את ראשו
בשמיכת צמר עבה.
רגליו יחפות
קבורות למחצה באדמה
קרה שחורה ולחה.
ילד הבט, תלתליך שופעים
עוד מעט יבואו עננים
אפורים להצל
אם לא תזדרז מבטך להרים
הגבוהים
גשם יבוא. השדות מסביב
צבועים בפסטל
יהיו לנהר
של מים זורמים. |
|
|
למה תמונע
למה לא
טקסטנע
או במה לא
וירטואלית או
הפאב של מישה
ד"ר מישה רוזנר
מתמרמר שלוקחים
לו את הפרנסה,
מתוך ישיבת
הנהלת הבמה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.