הנה את שוב מול עיני
ולפתע עוברות מלנגד עיני, כל שנות חיי,
ליבי פועם כמו שעון קוקיה
לא מסוגל לזוז או לומר מילה.
האם זו אהבה אני שואל
ואת עונה: "שלום"
ואני נופל.

כה יפה את עכשיו מעלי
מנסה להציל את חיי,
ואני שוכב שם ללא תנועה
מיחל רק לנגיעה עדינה.
שפתיך המתוקות נוגעות בשלי
ואני כבר לא בתוך עצמי.

מרגיש כעת כמו בתוך חלום,
ואת מושכת אותי ומביאה אותי הלום.
כה יפים היו הרגעים
באם ריחפתי למקומות לא ידועים.

עכשיו אני פה, שוב לצידך
לא מרחף או הולך בשבילך.
כי לא החלום הוא שהביא
אותי אליך,
אלא הגורל הגדול רגליים
ששלח לנו קצת ידיים,
עכשיו אני ואת מחוברים
יחד ללא כל חשש או פחד.