קשה מנשוא לגלות את האמת המדממת
אודות ההרג הנפשי של האהבה.
זהו רצח שאת מבצעו לא ניתן לגלות
כי בורח הוא בכל המהירות
בלי להביט לאחור, מבלי להביע חרטות.
רץ הוא בין הסמטאות הצרות
ועם פנס חלוש איר את דרכו המרושעת
אל עבר עולם חסר מצפון.
והוא - שותק כשרואה בחדשות את אשר ביצע
ויודע הוא בכל ליבו שזה אסור,
אבל אין המצפון מקשה עליו,
הוא ממשיך הלאה בחייו!
הוא נזכר בכל רגע שעבר מאז ביצע
ומראות עוברות בראשו, מנסות לגרום לו לחוש אשמה
והוא בשלו, עקשן וחסר חיים.
בורח לארץ שוממת איפה שיעלם לנצח.
ובכל זאת, מעט לפני שעזב
השאיר בכתב ידו את המכתב
בו הצטער על אשר ביצע
ודמעה קטנה נפלה על דברי המבצע.