השמחה האמיתית, הכנה, הטובה ביותר, הפנימית! זוהי השמחה
שבהתרוממות הרוח.
מהי התרוממות רוח? -רוחך, רוח נער יהודי, נערה ישראלית, מיטהרת
ומזדככת, ומתרוממת לגבהים כאלה שלא היכרת עד כה, והיא רואה הכל
מלמעלה ואינה יכולה שלא לשמוח על הדברים שהיא רואה ועל כך שהיא
רואה אותם, וכאשר מתרוממת הרוח ועפה מעלה, היא מושכת איתה
ממעמקי הבטן את השמחה, והשמחה שמשתחררת מכבליה מתחילה להתרחב
יותר ויותר, תופסת את כל המרחב הפתאומי הזה שניתן לה ורוצה עוד
ועוד! הבטן מאיימת להתפוצץ משמחה, אין לה, לכל השמחה הזאת,
מקום בגוף שאינו מורגל אליה, והיא עולה אל הרוח, מגיעה אל
הגרון ופורצת מתוכו בשירת הלל אדירה, שירת התרוממות הרוח,
והשירה מתפזרת בחדר, הצלילים עפים לכל עבר - אין פינה ריקה
מהם, וגם אל הרגליים מגיעים הצלילים, וכאשר מדגדגת המוזיקה
מחוץ והשמחה מפנים, אין כל אפשרות אחרת אלא לרקוד ולרקוד עד
כלות-כוח, ואינך רואה דבר מלבד עיניים בורקות, הבזקי מצלמות,
ודגל השמחה והרוח בכחול-לבן מתנופף למולך ואתה מתנופף למולו.
וממעל, במקום שבו מתאספות כל הרוחות שהתרוממו להן, עומד אדם
בעל פנים מאירות, זקן מידות לבן לו כמו לאליהו הנביא וידיים
רכות, ולכל רוח הוא נושק בחיבה, ואומר: "אדרבא, ילדים,
אדרבא".

אב תש"ס, ליז'נסק

(נכתב בטבת תשס"א, קבוצת יבנה)