|
יושבת בחדר
מחפשת סיבה לאהבה שלי
אליך
היא כל כך קשה
כל כך לא רכה
בעלת הרבה בעיות וקשיים
למה? למה ?
מה עשיתי שמגיע לי את זה
אני בוכה, והרבה
וזה כואב זה קשה
לשמוע אותך צוחק ולראות אותך מאושר
את הקושי לעלות חיוך על הפנים
שבפנים כל כך כואב, כל כך קשה
הבכי הופך להרגל
הכאב הופך לשגרה
התרגלתי לבעיה , לצרה
שאהבתי אליך כל כך גדולה
וחיבתך אלי כל כך קטנה
ההרגשה שלא להיות רצויה
שלהיות כל כך קטנה אצלך
כואבת ומקשה
להעלות את החיוך
או להעלות צחוק
באיזה סרט טוב
מקשה
אז תגיד לי אתה
אולי אתה יודע את התשובה
לבעיה המרה
שאולי אתה לא מרגיש אותה
אך אצלי היא רק גדלה
עם הזמן שעובר
מקשה רק יותר
בבקשה עשה משהו
שיגרום לי לעלום חיוך מרצון
לשמחה של רגע קט
להתרגשות מעטה
בבקשה
לא ביקשתי משהו גדול
ולא משהו קשה
משהו פעוט למישהו שאוהב אותך
באמת
בבקשה הפסק לפקפק בי
לזלזל בי
וביחוד הפסק להתבייש בי
מול חבריך, קרוביך וידידך
הראה לי שאתה אוהב
הראה לי שאכפת לך
בבקשה
אני אוהבת אותך באמת
כל יום שעובר
אני שואלת את עצמי שוב ושוב
למה? למה אני אוהבת אותך כל כך?
למה אני נותנת לך לפגוע בי כל כך?
ואני אומרת לך בכל הכנות
שאני בעצמי לא יודעת למה .
אך זהו המצב לצערי
ניסיתי לשנות אותו
את המצב הלא נעים שנוצר
אך ללא עזרה
זה קצת קשה להרים הרים וגבהות
ליצור עולמות
ליצור אהבות
הרי לטנגו צריך שנים
וכאן נשארתי ללא יד לעזרה
אולי אתה רוצה לעזור
אך לא יודע שיש צורך
או לא יודע איך ולמה
אולי גם אני לא בסדר
לא אמרתי
לא עשיתי
בזמן מה שצריך
אך זאת לא סיבה
זאת לא סיבה שאפגע
ממך בכזאת צורה
יש כאלה שאומרים
"שכל מה שגנוז מן הלב נכתב על הפנים"
זהו פתגם ישן
שאומר הכל
ממש הכל
ניסיתי להסתיר ניסיתי לכסות
אומרים ש"את הקמטים שעל הלב קשה יותר להסתיר מאשר את אלה שעל
הפנים"
עוד קמט ועוד אחד
ממשיך לייוצר
לא על הפנים
אלא בפנים
בתוך הלב! |
|
ברלין, העיר
שחוברה לה
יחדיו!
אדולף, הדור
הבא, מגלה את
שורשיו היהודיים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.