למה,למה תמיד קורה שאתה מקבל בדיוק ההפך, אבל בדיוק ההפך ממה
שאתה רוצה, מדוע כל היסורים האלה? למה היא לא רוצה אותי כמו
שאני אותה, מדוע אני צריך להיות עם אחת שאני ממש לא רוצה, לא
נמשך רק בכדי לנסות לשכוח, למה אני מתאהב אך ורק באלה שלא
רוצות אותי?
הכל הפוך, אני מבולבל, מאז השיחה האחרונה הקרה נדמת, עברו כמעט
חודשיים היתכן שאני לא חסר לך בכלל, היתכן שויתרת על כל השיחות
הליליות שלנו... היתכן.
בכל יום עם אצבע רועדת על הטלפון אני מחזיק את עצמי ומודה אם
אני חזק מספיק, אם היה לך שמץ של מושג מה אני עובר לא היית
מאמינה ונעלמת עוד קודם.
את רגילה לראות אותי חזק, נונשלנטי ולא נמושה מאוהב בך,
כשהיית מספרת לי על האקסים שלך שהיו הופכים לדביקים ומשתנים
כהרף עין לאנשים שלא הכרת קודם ואני שהגדרתי אותם פתטים ודוחים
מבין היום.
עדיין לא הפכתי לציני חסר סבלנות קודר ועוין כמו מרבית בני
גילי ומודה על התחושה הממכרת אין 'היי' כזה בעולם.
כל שניסיתי זה לגרום לך לאהוב אותי, לא זכית לאהוב, כה רציתי
שזה יהיה איתי, הפעלתי את כל שנינותי, חוכמתי, בדיוק אז חשבתי
שעשיתי זאת ואת נופלת בקיסמי, ונפלתי בעצמי.
כל כך רוצה להתקשר ופוחד, כן פוחד לשמוע אותך קרה ולקונית כי
אז אדע לבטח שזהו נגמר, נחתך, לא אתחנן, לא אנסה לא אשכנע ולא
אתן ללבי להיפתח, להיחתך ולהצטלק שוב. |