|
ברחובות הסואנים
וברעש הגדול
נפגשו שני אנשים
אמרנו אלוהים גדול
הם ישבו קצת
הם רקדו קצת
והכל היה כל כך נפלא
הם שמעו קצת
הם דיברו קצת
והוא כלום כבר לא שמע
לבסוף הגיע רגע
והפציעה החמה
היום הוא כבר לא לילה
מתה לה עוד אהבה
יום אחד קיבל בדואר
מכתב של מלאכים
על המוות שם קרא
אך עינו כבר לא דמעה
כבר אבדה לו התקווה |
|
|
בא איזה אחד
מילא לי את הפקס
בבדיחות קרש.
מילא היו בדיחות
קרש טובות, אבל
בדיחות קרש לא
מצחיקות, וכאלה
ששמעתי בטירונות
כבר, ולא גמרתי
מהם
זה שמאשר את
הסלוגנים דורש
מקוריות וגם
עושה משהו
בנידון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.