|
עכשיו אני מבחין שאני ציור שלך
כי הקווים נפרדו והתחלקו באופן שווה
ובהרמוניה שלאחר המפץ שבריהם מתרחקים מרחק שווה אחת ל5 שניות
בסבלנות ודייקנות השבר המסוים מתרחק מקודמו בתורו וצופה בשבר
הבא
כשחוזרים לראשון הוא מתחיל מחדש,
והוא מגדיל את אורך ההתרחקות עבורו ועבור כולם, כמו כהן גדול
בכל סיבוב, המרחק הקובע גדל בסדר קבוע
אם אני רוצה אני יכול לחשב מה יהיה אתי בסוף
אני ממתין שהוא יהיה מוגדר |
|
|
"תן לישון כבר!"
צועק עליי אבא,
אבל אין לי שון,
באמת אבא, אם
היה לי הייתי
נותן לך, באמת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.