הכנתי ספגטי ברוטב אדום.
תפסתי אחד ארוך במיוחד והכנסתי לפה, רק קצה אחד, את השני היא
הכניסה לשלה.
יושב לי בדירה בשלום עליכם ומוצץ אותו עוד ועוד, שואב אותה
אלי.
והיא מתקרבת, חותכת מיהודה הלוי, מושכת, נמשכת.
אני לא מתעייף, נזהר שלא יחתך באמצע, מדמיין אותה זורמת
לכיווני.
ברוטשילד מנסה לשמור על ריכוז, מחייכת בפה סגור לכלבים שסביבה.
מרגישה את מליחות הרוטב, מרגיש את מתיקות לשונה.
ממשיך לשאוב, מתקרבת, מושכת.
רמזור אדום, נעצרת, מנקה את האדום של הרוטב מעל שפתיה.
היא לא מרפה, בבוגרשוב כבר מבחינה בים, אוהבת את הים.
ממשיך למצוץ, מתקדמת, שואבת.
פונה ימינה, אני כבר מרגיש אותה, מריח.
צלצול באינטרקום, קצת חריף לה, 3 קומות ברגל.
יש תותים במקרר...
אני כבר מדמיין.