צופן שיבה סוד שהזמן עתיד ללדת וכתמים
ככה מתחילות המלחמות ומסתיימים כל השירים
ואלה הדברים שמפרידים בין האשה שבמרכז החדר
וביני
רעב שכבר איבד את טעמו חוסה עלי כצל מתמיד
ערב רב של דיכוטומיות צינורות יורקי מדמנה מכל פתח בגוף
רעב שכבר שכח מי אכל את מי והבשלת יתר של הפרי
וועדות - אינסוף פנים מעדיפים את כשלונם על פני שלי
ורגליים - הו אל מלא שמות כמה רגליים חולפות לאנשהו
וכמה רגליים בועטות במישהו וכמה רגליים אני בועט אין בי רחמים
ואלה הדברים שמפרידים בין להיות ראוי לה
וביני
מקהלות שלמות נכחדו כי ניסו לשיר כן בקול אחד
שדות חיטה מעניינים יותר ממילים נאמרות בשיחה בודדת
ריח ההחמצה שווה למאה תרועות ניצחון והראמים הם
חוצים את ההרים לשניים כאילו יש גבולות
ללילה הזה חיכיתי כל חיי אני אומר כל לילה
שוכב ער וסופר את החשיכות ממציאות עצמן מחדש
שנתי מבוששת ואז באה קשה ומחוספסת עם טפרים ברגליה
ולחישות של סיוטי אש שנתי זו היא שנת הדרקון
ואלה הדברים שמפרידים בין עדנות חושיה
וביני
אפשר גם שנטבע במסכות ובאפר מתים נצבע שיערנו כאבלים
על מפתנים שלא עברנו ופנסי הרחוב יאמרו :
שני אלה צילם חופף
אבני ריחיים חיים אלה שלא לצידך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|