לֹא נוֹתַר בּוֹ עוֹד כֹּחַ.
שָׁכַב אֵין אוֹנִים.
הִתְבּוֹנֵן בַּסּוּפָה
מְטִיחָה אֶל הַחוֹף אֶת שִׁבְרֵי
הַסְּפִינָה הַטְּרוּפָה.
רָאִיתִי אִישׁ מֵת, נִינָה,
רָאִיתִי... לָחַשׁ.
הִיא יָשְׁבָה לְצִדּוֹ,
מְעַרְסֶלֶת רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שָׁדֶיהָ -
הוֹ לוּקָאס!
הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לְלַטֵּף ש-ְעָרָהּ.
בַּחוֹל מִתַּחְתָיו עוֹד הָיְתָה
מְעַט חֲמִימוּת שֶׁהוֹתִירָה הַשֶּׁמֶשׁ
וְרֵיחַ הַיָּם בִּבְגָדָיו.
לֹא אָמְרוּ עוֹד דָּבָר,
רָק עֵינֶיהָ דִבְּרוּ אֶל עֵינָיו
וְדַמָּהּ בְּדַמּוֹ לא עָצַר
מרס 2004
שירי מחווה לספרות עולם:
http://stage.co.il/s/301222