כמו כמעט כל יום אני הולך לבית של החבר הכי טוב שלי, יוסי.
אנחנו אוהבים לראות סרטים ביחד, בטלויזיה או בוידאו. מזמינים
לפעמים פיצה. זה הבילוי של החנונים. בבית של יוסי פתאום אני
חוטף סחרחורת וכאב ראש מפוצץ שנמשך כעשר שניות. לאחר מכן אני
מרגיש מצויין כמו שלא הרגשתי מעולם.

"שים פנתרה", אני אומר ליוסי ומתיישב על ספת העור. יוסי עומד
במטבח מול המקרר הפתוח. "עזוב", הוא אומר לי, "פנתרה זה זבל".
אני קם מהספה והולך למטבח, מרים מהשולחן סכין ששוכבת שם ודוקר
את יוסי בחזה. אף אחד לא יעליב את הלהקה האהובה עלי ויחיה.
יוסי מנסה לבעוט בי. אני מתחמק ותוקע לו אגרוף לפנים. הוא נופל
ולא זז. אני מוציא בירה מהמקרר שעדיין פתוח ומתחיל לחפש פותחן.
פותח מגירות וארונות אבל לא מוצא. יוסי מתחיל להשמיע קולות.
אני בועט לו בבטן והוא משתתק. אני מנסה לפתוח את הבירה עם מזלג
ופוצע את עצמי ביד. זורק את המזלג על יוסי ששוכב על הרצפה
בשקט. יוסי מדמם על רצפת המטבח. אני שומע רעש של דלת נפתחת
מכיוון החדר של ההורים של יוסי. אמא שלו מציצה למטבח ומוציאה
מין צרחה מטומטמת כזאת. אני רץ אליה ומוריד לה סטירת כלבתה.
היא מנסה להגיד משהו ואני דופק לה את הראש בקיר. היא נופלת
לרצפה. הזין שלי מתחיל לעמוד. אמא של יוסי לבושה בכותנת לבנה,
כנראה היא התעוררה עכשיו משינה. אני תולש לה את הבגדים. היא
צורחת ואני מוריד לה עוד סטירה. אבא של יוסי מגיח מהחדר ובידו
אקדח. הוא מכוון את האקדח אלי ורועד. אני קופץ לעברו וגונב את
האקדח מידו. הוא המום. אני לוחץ על ההדק ומפזר את מוחו על
הקיר. פעם ראשונה שאני מחזיק אקדח בחיים וזה נהדר. אני מכוון
את האקדח לפרצוף של אמא של יוסי. ההבעה על פניה מעמידה לי את
הזין שוב. אני מוריד את המכנסים והתחתונים וממשיך לכוון עליה
את האקדח. "שימי אותו בפה", אני מצווה, "ואם אני לא יהנה את
תגמרי כמו בעלך". אני מעיף מבט על אבא של יוסי שמזהם את הרצפה
בכמות אדירה של דם. היא מכניסה את הזין שלי לפה שלה ורועדת בכל
הגוף. הרעידות רק מוסיפות לי לריגוש. אני גומר תוך חצי דקה על
פניה. היא פונה הצידה בגועל ואני מעניש אותה עם סטירת זין. הדם
שנוזל על הרצפה מגיע לרגליים שלי. אני לוקח שני צעדים אחורה.
אמא של יוסי מביטה בבעלה ומקיאה. אני מכוון את האקדח לראשה.
"לא", היא מספיקה להגיד. אני מפוצץ לה את הראש.

אני מתעורר והולך לשתות מים במטבח. אמא שלי אומרת "יוסי התקשר
כשישנת". אני גומר לשתות ומטלפן ליוסי. "שמעתי שחיפשת אותי",
אני אומר. "כן", אומר יוסי, "רוצה אולי לבוא אלי?".
אני מגיע לבית של יוסי. משחקים קצת במחשב ורואים טלויזיה. ואז
אני אומר לו "תגיד יוסי, לא נמאס לך החיים האלה?"
"למה אתה מתכוון?", שואל יוסי.
"אנחנו חנונים יוסי", אני אומר, "אנשים בגילנו יוצאים לבלות עם
בחורות ואנחנו כל הזמן בבית. מתחיל להמאס עלי כל הקטע הזה. אני
רוצה לעשות שינוי".
"השינוי הזה הוא לא פשוט."
"נעשה את בהדרגה", אני מציע, "ונפסיק להיות חנונים".
"מה בדיוק נעשה?"
"נתחיל מהמוזיקה.", אני אומר, "תסגור את השנות השמונים ושים
פנתרה".
"עזוב", אומר יוסי, "פנתרה זה זבל".
אמא של יוסי נכנסת לחדר שלו עם בקבוק מיץ תפוזים ושתי כוסות.
אני מרגיש תזוזה קלה במכנסים. כשהיא עוזבת אני אומר "יוסי, אם
אתה רוצה לזיין לפני גיל 30 אז תתחיל לשנות את הרגלי החיים
שלך".
יוסי אומר "לא סיפרתי לך?", חיוך גדול על פניו, "לפני יומיים
זיינתי".
"מה??", אני שואל בהפתעה גמורה. "את מי?"
החיוך של יוסי מתעצם. לאחר פאוזה דרמטית הוא אומר "את אמא
שלך".
"הלו תרגע עם אמא שלי", אני אומר בנסיון לא מוצלח לחקות מבטא
של מרוקאי.
"מה?", שואל יוסי בתמימות, "אסור כבר לפנטז?"