מייל שכתבתי מג'ייפור מקווה שתהנו לקרוא - שווה לדעתי

אהלן כולם
אני בג'ייפור עכשיו
עומר אחרי שאתה קורא את זה אתה בטח מבין שאני לא ממש ממליץ
לבוא לפה אני אבוא אליך אני רק מחכה שתכתוב לי איפה אתה בדיוק
ותגיד לי גם אם יש לי מקום שם.
ג'יפור די מגעילה למרות שהגסטהאוס שלי הוא אחלה -EVERGREEN
מקום די גדול עם גינה ובריכת שחייה ב-175 ללילה אבל מה שעבר
עלי בעיר היום היה פשוט יותר מדי...
קמתי בבוקר לקולות שייצאו מהבטן שלי מסתבר שהפיצה שאכלתי
בפושקר במסעדה איטלקית היתה לא כל כך חדשה אז עד עכשיו מאתמול
כל מה שאני אוכל יוצא די מהר (אבל אני אתן לזה לעצור אותי?
לא!).
אז ירדתי למטה ושם חיכה לי הנהג ריקשה שהביא אותי בלילה והציע
שנצא לסיור בעיר.
לא התחשק לי כל כך לסייר בעיר אבל גם לא התחשק כל כך להשאר
בגסטהאוס ככה שאמרתי לו לקחת אותי לחנות שהוא מכיר בשביל לקנות
קריסטלים הוא אמר בסדר ולקח אותי ל"מפעל של חבר שלו".
ב"מפעל" אמרו לו שהם צריכים להביא ממקום אחר את הקריסטלים וזה
יקח חצי שעה, אז הוא הציע במפתיע לקחת אותי לסיור בעיר (וזה
ישבור אותי? לא!).
אז אנחנו נוסעים בעיר בין המון הודים שבוהים בי לבין חומות
אדומות מלוכלכות וענני ערפיח כשהוא שואל אותי אם מעניין אותי
לראות בדים שמציירים עליהם סירבתי והוא אמר שמלא ישראלים
הולכים לראות את הבדים - סרבתי שוב אז הוא המשיך בדרך הגענו
לאגם נחמד שיש בו טירה באמצע שלו והסתובבתי שם בערך 10 דקות עד
שנמאס לי. בינתיים הוא דיבר איתי על תכשיטים ואמרתי לו שההורים
שלי היו פה לפני שבועיים וקנו כל מה שהם צריכים הוא כנראה מאוד
נעלב מהקטע הזה ואמר שהוא לא לוחץ עלי בכלום והוא לא כועס אם
אני לא קונה כלום או לא רוצה כלום.
אמרתי לו שאני מבין ורק "אמרתי לו שההורים שלי היו כאן" אז הוא
אמר טוב עכשיו אנחנו חברים ואני אקח אותך לראות איך עושים
שטיחים.
אמרתי שבסדר כי במילא אין לי כל כך מה לעשות בגסטהאוס וזה
ישרוף לי קצת זמן, אז נסענו ל"מפעל לשטיחים ובדים של חבר שלו"
נכנסתי ושאלו אם אני רוצה תה או צ'אי אמרתי שלא כי הבטן שלי
לא כל כך בסדר ושמעתי איך עושים את הבדים וממה כל אחד עשוי
וכמה כל אחד עולה ואז הבחור לקח אותי לקומה השנייה והראה לי מי
עושה את הבדים.
שמעתם פעם את הביטוי סדנת זיעה - ילדים בני 10-15 שנראים כמו
קבצנים ועושים שטיחים כל היום כשבחור בלי חולצה עם מכנס דייגים
צהוב שהיה פעם לבן ושפם כמו של הרעים בסרטים של פעם "שומר"
עליהם.
והבחור עוד מסביר לי שהילדים הם ילדים עניים שעובדים בשבילו
ואם אני אקנה אני אתמוך בילדים!
אז אמרתי שאני אחשוב על זה ולקחתי את הטלפון של הבחור, משם
בחור אחר לקח אותי ובלבל לי את המוח על תעשיית השטיחים בהודו
(ידעתם ששטיח ממשי בגודל של בערך מטר וחצי על 2 מטר לוקח 3
חודשים לעשות? רציתם לדעת?...) (אבל זה מה שישבור אותי? לא
ולא!).
אחרי שנפרדנו לשלום אני והחבר החדש שלי מאנשי מפעל השטיחים
החביבים נסענו לחנות אבנים כדי שאני אשווה מחירים בקשר למה
שאני רוצה לקנות בכמה חנויות (רעיון של החבר החדש שלי) אז
נסענו והגענו לחנות שהתברר שהבעלים שלה הוא חבר מאוד טוב של
החבר החדש שלי והוא הראה לי כמה טבעות (לא כל כך רציתי לראות
טבעות אבל בסוף מצאתי 2 שמצאו חן בעיני אז קניתי בכל זאת) ואז
במשך שעה וחצי בערך הוא הראה לי כל מני אבנים יקרות (ואני-מה
איכפת לי אין לי מה לעשות בגסטהאוס וזה שורף לי זמן בצורה
נהדרת) ואחרי שסרבתי לתה או צ'אי שוב ושוב הסברתי שהבטן שלי לא
משהו כרגע התברר שבחנות אין בכלל קריסטלים אלא רק אבנים יקרות
אז אחרי שנפרדתי לשלום מבעל חנות התכשיטים (לא לפני שהוא הראה
לי כמה תמונות מצויירות ביד של ילדים עניים אך בעלי כשרון
והציע לי להשקיע בתעשיית התכשיטים - אבל זה מה שישבור אותי? לא
נראה לי!).
אז נסענו ל"מפעל תכשיטים" של החבר של החבר החדש שלי וכשהגענו
אחרי שסרבתי שוב לצ'אי או תה הפלא וופלא התברר שהם בכלל חשבו
שאני מבקש לראות מלות (אבל זה מה שישבור אותי? לא לא לא!).
אחרי הסבר קצר על תולדות הקריסטל עם דוגמיות שבמקרה היו לי  הם
הבינו והלכו להביא את הקריסטלים שיש להם ובינתיים נתנו לי
להסתכל במבחר הטבעות האדיר שבמקרה היה להם שם (אני לא נשבר
בקלות) אחרי בערך 20 דקות (אצ'ה) חזר הבחור עם 5 חתיכות קריסטל
כשרות למהדרין והייתי מוכן לדבר על עסקים!
עכשיו לפני שאני ממשיך את הסיפור הסבר קצר על הקריסטל שאני
עובד איתו:
קריסטל קוורץ לא מלוטש הוא אחד מהקריסטלים הפשוטים ביותר שיש
וחתיכה אחת ממה שלחלקכם יש עולה בהודו (- שנחשבת למקום זול
מאוד לאבנים) בצפון (מקום שנחשב יקר יחסית לג'ייפור "עיר
האבנים") בערך 5-10 רופי שהם בערך חצי שקל עד שקל חדש ושלם.
בחזרה לסיפור- אחרי שקילה במאזניים משנת 500 לספירה (הודו מה
לעשות?) וחשיבה של "בעל המפעל" מוגש לי מחשבון עם הסכום "שבעל
המפעל" רוצה על 5 האבנים 500 רופי!
אחרי שקצת הסברתי לו שלא נולדתי אתמול הוא ירד ל-300 ואז ל-131
ואז ל-101 ואז ל100- הבהרתי לו שיותר מ-30 רופי אני לא מוכן
לשלם ונפרדנו כידידים (די במהירות עם כל מני מילים בהודית שאני
לא מבין, אבל זה ישבור אותי? לא לא לא לא!).
נסעתי עם ידידי נהג הריקשה למקום האחרון בסיור שלנו "אתה מוכרח
לראות את החנות שלי - יש לי חנות לאבנים יקרות"...
אני נכנס לחנות באמצע קניון חצי נטוש שהיא באמת חנות תכשיטים
ואבנים יקרות. נהג הריקשה מציג לי מישהו שהוא הבוס של החנות
ועוד מישהו שהוא גם כן הבוס של החנות ומשאיר אותי בידיהם
הבטוחות לדבר על משהו...
אני אקצר את הקטע הזה ופשוט אציג את סיכום השיחה - 2 הבחורים
מנהלים רשת לייצוא תכשיטים וממני הם ביקשו לעזור להם בהברחה של
תכשיטים לישראל - אחרי שהבהרתי שאני לא מוכן להיות מבריח
תכשיטים נפרדנו כידידים (שוב במהירות ושוב אני לא נשבר) ונסעתי
לגסטהאוס בדרך הנהג ביקש ממני 100 רופי לדלק ובגסטהאוס הוא אמר
לי שהוא לא לוקח ממני כסף כי אני חבר שלו ואם יש לי חבר שרוצה
לבוא מחר איתו ואיתי הוא ישמח מאוד.
מחר הוא אמר שהוא בא לאסוף אותי ב-10 בבוקר שוב לסיור
בג'ייפור.
נראה לי שמחר אני לא ארגיש כל כך טוב ואשאר בגסטהאוס עם
הבריכה.
מקווה שכולנו נראה עוד ימים טובים יותר.
- המצב רוח דיי סבבה עכשיו דרך אגב כי מה יכול להיות גרוע יותר
מעכשיו?...

אור