מה?
זה מה שאמרתי להם.
כי לא הבנתי מה הם רוצים ממני.
והלכתי
מבית לבית
מהוגה דעות למשנהו
מחברה תומכת, לשנייה ולשלישית
ופניתי לעצמי.
ונכנסתי פנימה בדלת מטאפורית, ושאלתי.
"מה?!"
ולא מצאתי אותי שם. רק את כל האנשים שאמרו לי בדיוק מה.
ואף תשובה לא הייתה נכונה.
והאמנתי. באמת שחשבתי שזה יקרה.
שאני אדע.
אבל אני לא.
אתם יודעים?
אולי.
אבל זה לא יעזור לי הפעם.
כי
אני
לא.
זו חוצפה לדעתי שהכל תמיד נופל עליי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.