|
דם ודמעות
ניסיונות חוזרים לחיות
בעולם שבו התמימות אבדה
שוב סופגים את המכה
מאבדים עוד טיפת תקווה
אבל -
פזמון: מי אם לא אנו יתגבר?
מי יביא את העולם למצב אחר?
למצב של שלום ואהבה
לא ביקשנו אוטופיה - רק לא מלחמה
עם כל פיצוץ נקטפים עוד פרחים
ומוסיפים עוד ליטוף לאבלים
ועוד לוויה, ועוד חלום שהתנפץ
ועוד כאב שהולך לו ומתווסף
כמה אפשר, אנחנו שואלים
ועל פנינו חולפים הימים
ובתי הקברות הולכים ומתמלאים
והפחד גובר והאימה מתווספת
והבית הופך להיות מעין כספת
שבימים כאלה טרופים
שומר לנו על הדבר הכי חשוב - על החיים
כולם כבר מאבדים תקווה
ורק אנחנו, הדור הבא
חייבים להמשיך לחיות
כי -
פזמון: מי אם לא אנחנו יתגבר?
מי יביא את העולם למצב אחר ?
למצב של שלום ואהבה
לא ביקשנו אוטופיה - רק לא מלחמה
31.3.02
אחרי הפיגוע במצה, חיפה.
תזכורת קלה: 5.3.03 - פיגוע נוסף בקו 37 לייד בורקס העגלה
במוריה. 15 הרוגים. |
|
|
איזה מעצבנים
האנשים שבעצם
אין להם משהו
חכם לכתוב, ובכל
זאת הם כותבים,
ואז הם יוצאים
בצד של הדף שלי,
ולא הסלוגנים
המשובחים שלי!
סוכרזית החיננית
דורשת צדק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.