|
עומד פה בקרחת יער גשם טרופי
שומע צלילים ורואה נופים מופלאים
הדימיון חוגג לו בכל רגע מחדש
הפרא שבתוכי מתעורר לחיים
מרגיש את אש העבר הרחוק מתלהטת לה
מתחיל לצעוד וללכת.
ציפורי שיר מקסימות מנעימות את דרכי
איילות מקפצות להן לצידי בדרכי בחיפושי
מבוקשי בעולם שמעולם לא ראיתי או חוויתי בעבר
נהדר, פשוט ומושלם.
המעגל נסגר לו עת עת בחיפוש המקור
ההתחלה והסוף מתאגדים ונהפכים ליחידה אחת
פרא שכמותי ואדם מתורבת
חיי העבר בהווה העכשיו. האדם מן החייה יצא לו
וחוזר למעמדו הקדום... |
|
|
פעם, הילד חירבן
גליל שהיה כל-כך
רחב שהוא לא ירד
באסלה. זה לא
שהאסלה נסתמה,
הגליל פשוט לא
ירד.
מה שעשה הילד
הוא לתת לחרא
שלושה ימים
להתפרק ולהתמוסס
במים (תוך שהוא
משתין על החרא
מדי פעם ומוריד
את המים כשלוש
פעמים ביום)
ולאחר מכן החרא
ירד.
מתוך "1001
סיפורי חרא"
מאת הניזר
מטליסמן.
מתוך תת הפרק
"סיפורים שאפשר
ללמוד מהם" בפרק
"הילד הזה הוא
אני". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.