"אני איש עסקים מכובד. אין לי זמן להתעסק עם השטויות האלה, אתה
לא מבין"?!
הוא אמר לו בהמשך להליכתם ברחוב.
השני הפציר בו כל הזמן לעזור לו באיזה משפט קטן בקשר לפריצה,
והראשון אמר שאין לו זמן וכוח לכך.
הראשון, איש עסקים מכובד. כבר עשרים שנה בערך בעסק. נכנס לתוכו
שנתיים לפני מות אביו.
צבר רקורד מרשים ועבר מפואר.
לעיתים כשיש בידו זמן הוא עוזר לחבריו בתיקי משפטים פשוטים.
והפעם אין לו זמן וכוח לכך. הוא בעסק למכירת מפצחי אגוזים
כעת.
זו עומדת להיות ההצלחה הגדולה ביותר שלו אי פעם, הוא מפציר בכל
מי שעומד בדרכו.
השיטה המהפכנית, איפה, היא שהמפצח עשוי סגסוגת חזקה במיוחד
שמאפשרת פיצוח קל ונעים, ללא שבירת ידיים ורגליים.
אבל הפטנט האמיתי הוא שישנו סימון פס שחור על פני המפצח,
שמצביע על המקום האולטימטיבי לפיצוח.
"אני עומד להיות מליונר! חכה ותראה אותי עוד שנתיים איפה אני
אהיה...", הוא אמר לו בזמן הליכתם ברחוב.
כך הוא הולך ליד אנשים שבקושי מכיר ומזמזם להם את זה באוזן,
וממשיך הלאה בהליכתו הגאוותנית והמהירה.
והאיש השני- לא רק שלא קיבל את מבוקשו, אלה גם הומהם מהשחצנות
של הראשון.
וכך, אט אט צובר לו הראשון רקורד של אנשים ששונאים אותו, או
חברים שעכשיו הם רק לשעבר.
יום בהיר אחד, שבע בבוקר יום שבת, חוצה לו הראשון את הכביש
בבטחה ונדרס על ידי משאית.
חבריו אמרו עליו שהיה מן הטובים ביותר והיה מגיע לגדולות, לו
רק היה מביט ימין ושמאל לפני שהיה חוצה את הכביש.
וגם אז פרצה קטטה קלה, למה נדרס האיש שנועד לגדולות. חלק
מהאנשים אמרו שהמשאית אשמה, וחלקם אמר שהאיש שנועד לגדולות
נועד בעצם לקבר. כך ראו את פרצופם האמיתי של האנשים. מי איתו
ומי נגדו.

בבדיקה שלאחר המוות, גילו המנתחים כי נטל סמים דקות ספורות
לפני שחצה את הכביש.
הוא היה אמור להגיע לפגישה חשובה שתסכם סופית את השתתפותו
ב"פרויקט מפצח האגוזים".
מתברר גם, שאשתו בגדה בו עם האח החורג שלו, כיוון שהוא היה
נוהג להעיף לה מכות רצח, ועוד לפני האורחים.
היא חשבה שבגידה עם האח תביא אותו לשיא ההשפלה. אבל לצערה הוא
לא הספיק להבין זאת.

שנתיים מאוחר יותר, לא הייתה משפחה אחת בישראל שלא השתמשה
במפצח האגוזים האולטימטיבי.
כאנראה שבאמת אם היה חי, היה עושה יום מליונים. כנראה שמה שאמר
לכל חבריו לא היה בולשיט, הוא באמת צדק.
גם אני נפלתי בפח. גם אני חשבתי שהוא מדבר שטויות. גם אני
חשבתי שאין לו סיכוי להוציא מזה דבר, וכל השחצנות שלו לא הייתה
במקום. גם אני.
אבל אני לפחות ידעתי שהוא עמד להדרס על ידי משאית.
אני שכן שלו. כבר שנתיים. לא עבר יום אחד מבלי ששמעתי את אשתו
בוכה מכאבים בין השעות שתיים עד ארבע בלילה.
כל העניין הזה עם הסמים זה שטויות. עזבו את זה. זו אשתו דאגה
לזה שידרס. היא זו שבקשה מהאח החורג שלו שידרוס אותו. כנראה גם
הוא לא אהב אותו במיוחד.
ואני מציץ דרך החלון. מצליח לאתר את פרצוף אחיו במשאית ממול.
רואה איך הוא עולה עליו, במלוא העוצמה, מוציא לו את כל האיברים
הפנימיים החוצה. ראיתי את הכל דרך החלון. ולא ספרתי מילה.
אשתו, שעברה גם אצלי במיטה, השביעה אותי לא להוציא הגה.
אז אני לא מוציא. אולי כשהפרשייה תעבור, אני אספר לכמה מחברי
הטובים ביותר.
שמעתי שגם אח שלו משוגע לא קטן.