שירי גרוס / מבט לאחור |
נופלים ונופלים על האף
נהנית מהרוח, כמו מעולם אחר
כל החברים הישנים שלי נעלמו
כבר לא זוכרת מה זה לאהוב
והענן שלי משנה צבעו כל יום
עוד עט שנאבד
מולכת על ארץ אבודה
זכרונות מהשנה שעברה
לשקוע במחשבות קורה לי יותר מדי
לטבוע באנשים ולנשום ים
לנסות להיאחז בקנאה שנותרה
שמות של אנשים רצים לי בראש
חריקות ושריטות בשבילים האפורים
שקיעה סתוית מלווה בבריזה תל אביבית
מסיימת את היום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|