היום היה יום מותי ואני שוכב כאן כבר שעות ולא מסוגל להביע את
דעתי בנושא.
ההחלטה על דבר מותי נפלה לפני 49 שנה בהיותי בן 21.
בדיוק לפני שבוע השתחררתי מהצבא ופסעתי לי ברחוב, מחשבותיי
במקום להיות עסוקות בתכנון הטיול לחו"ל היו כולן נתונות
למוות.
הרהרתי כי נהגתי לומר לחברי שבזמן שירותי הצבאי אני נוהג לראות
למוות את הלבן של העין ועכשיו לאחר שחרורי פתאום הבנתי כי
אמירה זאת הייתה שטות גמורה, כי לא את המוות ראיתי כי אם את
פחדי שהפכו אט אט לפרנויה, כי הנה אני משוחרר זה תקופה ומפחד
כל הזמן, מפחד כשאני הולך לקניון, מפחד כשאני עולה על האוטובוס
ובכלל מפחד מכל מקום הומה אדם.
בין הרהורי הבחנתי בעוברי את הגן הציבורי באדם מחויט יושב על
ספסל ומתקתק ב"פלם" שלו, מראהו הטריד אותי כשניה ומיד חזרתי
להרהר במוות.
אך באופן מפתיע הוא פתאום קרא לי : "יוסי , יש לך דקה?"
והאם להזמנה הנוקבת בשמי הייתי צריך לסרב?
"אתה מהרהר במוות, אני מבין" הוא אמר.
"שמי יוסי ואת זה אתה כבר יודע ואתה?" עניתי לו .
"אתה יכול לקרוא לי סוכן מכירות של אלוהים"
"ואילו מוצרים אתה מוכר?"
"עסקאות הקשורות למוות".
"אם כך אתה בודאי מלאך המוות"
"קרא לי סוכן של אלוהים, התקדמנו קצת מאז שמעתי את הכינוי הזה
בפעם האחרונה".
"ומה אתה מציע?"
"ובכן זה לא סוד שהמצב הכלכלי בחברה לא כל כך טוב, הלקוחות
דורשים דברים מוחשיים יותר על מנת לחזק את אמונתם בבוס והבוס
החליט להתאים את החברה לקדמה".
"ומה הקשר של כל זה אלי?"
"ובכן, איתרנו מספר אנשים שהערעור במוצר שתחת שיווקי תוקע אותם
בחייהם והחלטנו להציע להם עסקה בתשלום כספי על מנת לקדם את
עניינם ואת ענייננו".
"ובכן אם כך, מה אתה מציע?"
"ראשית, יש לנו קטלוג של סיטואציות שבהן אתה יכול לבחור למות
וכל מה שאתה צריך לעשות זה לבחור, איזה משלל התרחישים הוא
הרצוי עליך וכמובן שלכל אחד מהם יש מחיר שונה"
עיינתי בקטלוג ש"הסוכן" הוציא מתיקו, היו שם מיני מיתות,
מהמיתות הזולות היו למות בפיגוע ולמות בתאונת דרכים, כמו כן
היו שם גם שלל מיתות טיפשיות  (כמו למות כשאתה מתפנה בצד
הדרך), המיתות היקרות יותר היו, מוות תוך כדי סקס ומוות בשינה,
אך המוות שמשך את תשומת לבי היה מוות תוך כדי צחוק.
אני זוכר שכשהייתי קטן, קראתי בעיתון על בן אדם שצפה בתוכנית
בידור עם אשתו ותוך כדי צחוק חטף התקף לב ומת.
אשתו שלחה מכתב למפיקי התוכנית והודתה להם על שהעניקו לבעלה
מוות שליו.
שאלתי את הסוכן האם מדובר במוות כזה.
"כן, המקרה של הבחור פשוט העלה את הביקוש למוות הזה" הוא ענה.
"ובכן, זה המוות שאני רוצה אך המחיר כאן, 30,000 ש"ח, אין לי
כל כך הרבה כסף אתה מבין"
"אל תדאג, אני יכול לעשות לך מחיר, כי המחיר יורד לפי הגיל
שתרצה למות בו"
מאוד רציתי את סוג המוות הזה, אבל גם רציתי ליהנות מהחיים,
רציתי לתת את כל כספי כדי להבטיח שיהיה מותי כרצוני אך גם
רציתי שיהיו לי קצת חסכונות.
"ובכן" אמרתי לו "יש לי 20,000 ש"ח, עד איזה גיל אוכל לחיות?"
ה"סוכן" תקתק ב"פלם" שלו ולאחר מספר רגעים אמר 70.
70 נראה לי גיל מספיק זקן, זה עוד הרבה זמן וזה יספק אותי.
"העסקה מתאימה לי" אמרתי לו.
"אתה רוצה את זה בתשלומים?"
"לא תודה"
"אם כך, תחתום פה ופה וזה העותק שלך" הוא אמר, לחץ את ידי, קם
והלך .
נשארתי להרהר מספר דקות על הספסל כי בהתחשב בכך שהרגע נתתי לו
את גורלי בידיו הבחור לא גילה אלי כל סימפאטיה והיה מאוד
קורקטי. ומה זה משנה, הקמתי את עצמי מהספסל, קיבלתי מה שאני
רוצה לא?
מהר מאוד הבנתי שלספר לחברי על הפגישה הזאת הייתה טעות, חברי
שגם כך לא החשיבו אותי כמשהו שאינו נושא את התואר "אסטרונאוט"
החליטו פה אחד לכנות אותי חנ"ה - חולה נפש היסטרי, "תבין",
הסביר לי אחד מהם "גם אם לא דמיינת את כל זה, רק דפוק בשכל היה
משלם על מותו, הרי בסוף כולנו נמות, אז גם לשלם על זה?", אך
אותי זה לא הטריד כי רובם המשיכו לדבר איתי .
לאחר מספר שבועות קיבלתי את חיוב הבנק ואכן ירדו 20,000 ש"ח
מחשבוני לטובת עסקה עם "אלוהים בע"מ" ובסוף אותו חודש קיבלו כל
אזרחי ישראל הודעת sms מאותה חברה, המודיעה שהם מעתה ימותו רק
בגיל 100.
כמובן ש"בני ישראל" היו סקפטים וראו בהודעה זאת בדיחה חולנית
שהייתה לשיחת היום במהרה, בסוף אותו השבוע נבקע סדק באותה
שאננות, מסתבר, שכל הזקנים בארץ שגילם היה מעל 100 מתו בבת אחת
ובאותו היום שהתקבלה ההודעה.
אנשים לא ידעו איך לעכל את הידיעה, באם היא נכונה, משמעות הדבר
כי מעתה יחיו עד גיל 100 "ומה זה באמת אומר?" שאלו רובם.
ובכן המשמעות הייתה שינוי המציאות בישראל, הפיגועים פסקו היות
והמחבלים היו היחידים שמתו בהם, ההרג בעקבות המלחמה פסק, אך
מסתבר שלא היה די בכך כדי להביא לארץ שלום.
לעומת מרבית אזרחי ישראל, הממשלה התעשתה מהר מאוד והכריזה על
העלאת גיל הפנסיה ל 90.    
ובאופן מפתיע, למרות שאף אחד לא דמיין את עצמו עובד בגיל זה,
עם ישראל לא מחה על הגזרה החדשה ( ואותה ממשלה נבחרה גם
בבחירות הבאות ).
חברי ניתקו עמי את הקשר, "תבין" אמר לי אחד מהם "יכול להיות
שמה שיש לך מדבק, אנחנו לא רוצים שגם אנחנו בסופו של דבר נעשה
עסקאות בסכומים אסטרונומים, שלמחרת יוצאו לכולם ב0 מחיר".
האמת שזה לא דיכא אותי, הייתי בנאדם מאושר עכשיו, הייתי נהנה
לטייל ברחוב ולהביט סביבי, לעיתים תכופות עצרתי והתבוננתי
סביבי וחשבתי כי העולם כולו הוא המשוגע שלא עוצר אף פעם להסתכל
על הטבע , להסתכל על עצמו ובכלל להודות על כל מה שיש לו ואני
הייתי אסיר תודה וחוץ מזה אבנר שמר איתי על קשר והוא תמיד היה
החבר הכי טוב שלי, "אני שומר איתך על קשר רק מתוך רחמים" הוא
היה אומר לי, אך לי זה לא היה אכפת, אני כמו שאמרתי קודם,
הייתי מאושר.
עכשיו כשמחשבותיי התפנו התחלתי להרהר בלימודים ונרשמתי
לאוניברסיטה וכשסיימתי אותה והתחלתי להרהר במשפחה נשאתי את
חברתי לאישה.
היינו נשואים תקופה ונולדו לנו שלושה ילדים, כשאבנר השתכר
במסיבת בת המצווה של ביתי, הוא כינה אותי חנ"ה, כשאשתי שאלה
אותו לפשר השם הוא סיפר לה את כל מה שאני לא העזתי לספר לה
(היא אמרה כל כך הרבה פעמים שהיא מאושרת שתחיה איתי עד גיל
100 ואני רק כיווצתי שפתיים).
אני שרקדתי עם כלת השמחה חזרתי לשולחן לאשתי שכבר הסירה מאצבעה
את הטבעת, שפתיה היו קפוצות, מעיניה זלגו דמעות אך היא לא אמרה
דבר.
בתביעת הגירושין, היא טענה כי הולכתי אותה שולל בנשואים אלו,
אבל יצא בסוף בסדר כי מסתבר שאבנר הוא עורך דין לא רע כשהוא לא
שיכור.
בסביבות גיל ה 60 החלו "חברי" הישנים יוצרים איתי קשר מחדש,
כולם רצו מסתבר לדעת אם יש לי כרטיס ביקור של אותו סוכן.
"תבין", הסביר לי אחד מהם" אני לא יודע איך אחיה עם אשתי עד
גיל 100 ולהתגרש ממנה זה כבר עסק יקר"  .
אושרי נמשך על אף המהמורות שספגתי בחיי ובהיכנסי לשנתי ה70
הייתי שליו מאוד, אפילו קצת שכחתי מאותה עסקה וכשישבתי באותו
ערב לצפות באותה תוכנית בידור עם נכדי, לא חשבתי שהיא תהיה כל
כך מצחיקה.
ועכשיו אני שוכב פה עם שאלון תפקוד של חברת "אלוהים בע"מ".
מסתבר שהבוס קצת מאוכזב מהתגובה הקרירה של עם ישראל, להליכה
שלו לקראתם והוא מנסה להשתפר ושואלים אותי פה מה אני חושב על
שרותיו של הסוכן ושירותה של החברה...