:"עדדדדדדדדדייייייייייי עדדדדדדדדדייייייייי", את הלחישות
האלה שמעתי אחר צהריים אחד כשישבתי לי לתומי בבטלתי בביתי,
אחותי הקטנה וחברה שלה שהו אצלנו בבית ועשו השד יודע מה ולפתע
היא הייתה צריכה משהו וכדרך האחים הקטנים או אם תרצו הילדים
הקטנים ברחבי העולם- הם רוצים את זה עכשיו, ואם לא עכשיו?
אפשר... עכשיו. נתחיל?
כמובן שאני אח גדול טוב לב והלכתי לבדוק מה הזאטוטה רוצה,
כמובן שיכולתי לסרב אך לא עשיתי זאת משתי סיבות, הראשונה היא
כמובן שאני צריך לעשות עליכם/ן רושם שאני בן אדם טוב...
והשנייה היותר חשובה- שאז לא הייתי מגיע לסיפור הזה. נמשיך?
מסתבר שמורתה היקרה עד מאוד הטילה על הכיתה משימה- לברר מי היה
איתמר בן אב"י, שאלה נורא פשוטה למבינים שבינינו- מי לא גדל על
ברכי השפה העברית? מי לא מכיר את אליעזר בן יהודה? מחייה השפה
העברית, מי? (יש מישהוא כזה? שיפסיק לקרוא ברגע זה), מה כל כך
מסובך למצוא על בנו כמה פרטים לילדי יסודי, זאת לא עבודה
סמינריונית, רק כמה שורות. התגייסתי למשימה.
-:"כמה שורות צריך לכתוב?" שאלתי בזחיחות.
-:"10 שורות" ענו שתיהן במקהלה, די מצומצמת אם תשאלו אותי.
-:"שטויות, עוד שניה אני מוצא לכם את זה בבריטניקה לנוער"
השבתי.
בריטניקה לנוער, למי שלא יודע נועד רק למטרה אחת, לא לידע, לא
להשכלה, אך ורק לעבודות מסוג זה שמטילות עליך מורות פטריוטיות
ציוניות בביה"ס יסודי, כשאתה מסיים את ביה"ס ועובר לתיכון אין
ב-15 הכרכים כל צורך והם שוכבים להם באחד המדפים, מחכים לאח
יותר קטן שיגיע. נחזור לסיפור?
ניגשתי עם 2 הדרדקיות לעבר המדף המדובר ופתחתי ב-א', התחלתי
לעלעל  כשאני עובר בדרך את או הנרי, אטמוספירה ואיזמרגד,
שהגעתי לאיזור המבוקש ואז- חשכו עיניי.
עברתי את המילה איתות והתכוננתי כשלפתע ראיתי את המילה אכילס,
אכילס!!! הבטתי המום, לא יכול להיות שאין את איתמר בין השורות,
ניסיתי איתמר בכתב חסר, ניסיתי בן אב"י אך ללא הואיל, כל
מאמציי לא נשאו כל פרי, היה פרי בשם בננה ליד הערך המבוקש אך
זה הכי קרוב שהגעתי... הלם.
ברוב ייאושי פניתי לכרך ב', שם אמור להיות אליעזר בן יהודה,
האבא, אולי שם נמצא כמה שורות על הבן האהוב, דפדפתי ב-ב' וכמו
שאתם מדמיינים לעצמכם- נתקעתי בין אליסיום שדות לאלישע בן
אבויה(אחר), המום וכואב חזרתי אל אחותי הקטנה וחברתה שהביטו בי
בעיניים שואלות, לא מבינות איך האח הגדול לא הצליח למצוא ערך
כל כך קטן. בושה וכלימה.
למזלי, ויותר נכון למזלן יש היום דבר הקרוי טכנולוגיה, קדמה.
פתחנו את האינטרנט ותוך שניות מועטות קיבלנו את מבוקשנו,
הבן(אב"י) האובד נמצא.
החלטתי לעשות מעשה, לקחתי שקית זבל גדולה ושמתי בתוכה את 15
הכרכים של בריטניקה לנוער, אין לה שום סיבה לשבת לי על המדף
אחרי הבושות שעשתה לי, מבחינתי היא מתה.
אז אם תראו איזה פרסומת בטלוויזיה שבו 2 תיכוניסטיות שוכבות על
המיטה, כל אחת בביתה שלה, משוחחות בטלפון ונלחצות ממבחן גדול
שיש להן מחר, אל תצפו שאחת תגיד לרעותה:"בלי פניקה", כי
גבירותיי ורבותיי- אין בריטניקה.