במראה התבוננתי, המצב רק הידרדר.
השנים עוברות יותר מדי מהר.
אני הבנתי, זה לא רק סיפורים.
הנעורים נצחיים רק לעשירים.

פזמון: חוקי הפיזיקה לא מכזיבים.
       כל האיברים בסוף נופלים.
       לעזאזל עם כוח המשיכה.
       מושך אותי חזק מדי לאדמה.

בעולם, כמו בעולם הזוהר, מה שתופס זה נעורים.
ושלי כבר אבדו נסחפו עם הימים.
לגור במקום שהזמן עומד בו, בירח לדוגמא.
מה שבטוח ששם אין כוח משיכה.

פזמון...

ארור אייזיק ניוטון, שקבע לי כאן עובדה.
אני מטילה עליו את האשמה.
נשארו רק הזכרונות של הנעורים, שעפו ברוח.
אך עם מעט אופטימיות כבר יש לי תור לניתוח.

פזמון...