יוסף ברנשטין / השאה |
גם בהליכה לאותו מקום
היא אמרה בחיוך כובש לב
מבלי לעצור לרגע
ונעלמה לי מהעין
אך מחשבותי המשיכו אחריה לרדוף
כצל בעקבות בבואתו.
חיוכה נדבק בי ולא נותן לי מנוח
פיתח רגש עצמאי עם חיים משלו
מי היא ומהו אותו מקום?
שאלתי נשארה תלויה בחלל האוויר
מתנדנדת כפעמון רוח
בקצב משבי רוח משתנים.
הרהרתי אולי ארוץ אחריה
ואמצא גם את החלום
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|