אושר מאולץ / האחרונה |
לבד
כבר לילה.
רק המילים שלה מהדהדות בחדר,
מדברות אליי.
נדמה שרק היא נשארה.
שרה לי לאט,
עוטפת אותי בקולה,
נשכחת מהעולם ילדה.
ורק השירה שלה צובטת לי את הלב,
מזכירה לי נשכחות,
זכרון מתוק עצוב,
אומר שפעם היה לי טוב.
פעם היתה כאן אהבה.
ועכשיו היא רק מקיפה מסביב,
חגה במעגלים.
אבל בך היא לא נוגעת,
כאילו לא מעיזה.
את
גזרת לעצמך את הסבל
אומרת לך בהתרסה.
בקשת,
אז קבלת.
והנה נשארת
אחרונה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|