אני לא אספר לכם מה גרם לשינוי שלו. זה לא המטרה בסיפור. אני
רק אספר לכם איך הוא היה לפני הסוף. ואולי תלמדו משהו. מה גרם
לשינוי אני אישית לא יודעת. אני לא הכרתי אותו אישית. אני רק
יודעת איך הוא היה בסוף.

הוא היה אדם של חושך. הוא אמר שכשהוא לבד בחושך אין לו למי
לשקר. גם לא לעצמו. שבחושך זה האני האמיתי שלו ושבגלל זה הוא
לבש שחור. זו היתה תזכורת תמידית למי הוא באמת. בלי מסכות. בלי
שקרים. רק אמת.

לקראת הסוף הוא התבודד. לא סמך על אף אחד. רק על עצמו. גם על
מעט החברים שהיו לו הוא לא ממש סמך. הוא בדק את כולם. אפשר
להגיד שהוא היה פרנואיד.  הוא הפגין עצמאות. שהוא יכול להסתדר
לבד. גם בלי החברים שלו.

בסוף הוא התאבד.

אחד החברים שלו, אחד שהכיר אותו עוד לפני מה שגרם לשינוי, אמר
שמה שהרג אותו בסוף היתה הבדידות. ושלמרות הכול היו לו חברים
אמיתיים. אבל מה שקרה הרס אותו יותר מדי.

בסוף הבדידות הורגת את כולם...