אני שוכב במיטה,
מביט על עוד שיר שכתבתי לך, רק לך,
שומע עוד שיר שהלחנתי לך, רק לך,
מסתכל על עוד תמונה שלך שצילמתי לי וגם לך.

מה רע לי, מה רע לי ילדה?
ומה לך?
מה לך או מה לך ילדה?

שאלתי את עצמי מהי אהבה,
שאלתי את עצמי למה אני שומר אותה לך ורק לך,
רק רציתי שתדעי...
את האהבה שלי רציתי ונתתי לך, רק לך...
את האהבה שלי אני אתן לך! ורק לך...

לא רציתי לפגוע בך,
אך פגעתי בשם אהבה שלא ידעתי מהי...
לא רציתי שיכאב לך,
אך הכאבתי בשם אהבה שלא ידעתי מהי...
לא רציתי לבכות... גם לא רציתי שאת תבכי...
בשם האהבה שלא ידעתי מהי?

בעצם... רק רציתי לטובתך,
כדי שלא תפגעי... ואז לא יכאב...
ואז לא תבכי...
אבל אני עדיין שוכב במיטה
ושומר על האהבה שלי, מכל משמר,
בשבילך... ורק בשבילך...

אהבה? אני כבר יודע מהי...
היא עומדת על אמון, הבנה וכבוד בין בני אדם...
נו... מה שיש לך! ועכשיו לי,
עכשיו לא תפגעי, עכשיו לא יכאב... אולי נבכה משמחה.
אהבה לא נגמרת ככה סתם..
אני אוהב אותך.
והוכחתי את זה לעצמי.