|
צבעי העולם
נמרחים
כבר שכחתי
איך הם נראים
איש מוזר
עם כובע
הולך לצידי
עם מטען על גבו
ואני לבד
בלי כלום על גבי
מוריד את בגדיי
ושם על גבו
וכעת אני ערום
וכעת אני ערום
אני לא חושש
אני לא חושש
אני רק מפחד |
|
|
כל הזמן יש
פיגועים,
הרוגים.
דם ברחובות.
צעקות, זעקות,
סבל וייסורים.
משפחות שכולות,
ילדים יתומים,
אנשים רעבים
ללחם, חולים
במגפות.
ומה אנחנו
עושים?
יושבים ורואים
טלוויזיה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.