|
בלילה זוועתית של הבל פה ואבנית
כל יום אני נושרת
מחדש
להבין מה פה קורה (עדיף בזעקה)
טועה טעויותיי במודע
כמעט מול מראה מגדלת של הראש והלב
אני זקוקה נואשות לפינצטה
שמישהו יתפוס אותי וימרוט מחיי אלו
כמו שערה עיקשת
אז אדהה באוויר עם קרן דקה של שמש
ואח"כ אנחת לחיים חדשים,
ככוכב או עלה או בחור עם שפם
ושוב אחזור על אותן טעויות. |
|
|
-אני ערומקו,
תגיד לי?!
-לא יודייע. אני
לוזייר?
אבא של אפרוח
ורוד בשיחת
חולין עם שמעון
פרס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.