ישבתי עם עצמי וניסיתי לחשוב, לברר באמת מה הצבע של הלב...
לא האמנתי באהבה. אהבה זה תכסיס שנועד כדי שתהיה המשכיות, אבל
כמו כל דבר, גם זה לא מושלם. אהבה אולי נועדה גם לעשות סדר...
אבל כנראה שהיא עושה יותר באלגן. אבל זאת לא הפואנטה שלי
עכשיו...
אני לא יודעת מה זאת אהבה, כנראה שמעולם לא חוויתי אותה, גם
אין לה הגדרה מילונית, כך שקשה לי לדעת. אבל אני מודעת לרגשות
שלי, בלי הגדרות.
כשאני שרה ומנגנת, אני חושבת רק על כמה הייתי רוצה לשיר לך את
השיר הזה כי את כל כך אוהבת אותו, וזה ישמח אותך, וכאילו שכל
שיר שאני אנגן נכתב במיוחד בשבילך... אולי לזה אפשר לקרוא
אהבה...
בסתם יום חול כשמאות אנשים חולפים על פני באוטובוסים, רכבות,
רחובות ובסתם מקומות. אפילו אם אראה את האנשים הכי יפים שיש,
המחשבה שחולפת לי בראש היא: "הם לא יפים כמו X שלי", למרות שאת
בכלל לא שלי. אולי לזה אפשר לקרוא אהבה...
כשקורה לי משהו משמח והדבר הראשון שאני רוצה זה להתקשר אליך
כדי שתשתתפי בשמחתי. או להפך כשמשהו מעציב אותי, ואז אני חושבת
עליך וחוזר לי החיוך לפנים. אולי לזה אפשר לקרוא אהבה...
כשסתם ביום רגיל אני חושבת עליך ועל כמה שאני רק רוצה לראות
אותך שוב או אפילו לדבר איתך שיחת חולין קצרה, כי זה כל כך חסר
לי והתגעגעתי לקולך. או כשאני בדרכי הארוכה אליך, שנראת כמו
נצח אך עוברת במהירות בגלל הציפייה, ומחשבותיי נודדת ונפשי
איננה נחה. אולי לזה אפשר לקרוא אהבה...
כשאת מתקשרת פתאום, בלי שום סיבה וגופי רפה, הוא נמס. אפילו אם
כל שרירי היו תפוסים לפני שנייה. אולי לזה אפשר לקרוא אהבה...
כשאני מחבקת אותך ואני לא רוצה לעזוב. אולי לזה אפשר לקרוא
אהבה...
כשאני חושבת על כמה בילבלתי אותך, לרעה או לטובה. כשאני חושבת
שאולי את עצובה עכשיו בגללי, ולא משנה מה אגיד, זה רק יכאב
יותר. ואני רק רציתי שיהיה לך טוב כמו שעשית לי. גם כשלא ידעת.
אולי לזה אפשר לקרוא אהבה...
כשאני הולכת לישון ואת לא שם לצידי. כשאני מתעוררת וגם אז את
לא שם איתי. ועם כל יום שעובר. אני רק רוצה להיות בסביבתך.
אולי לזה אפשר לקרוא אהבה...
כשאני מוכנה לקבל על עצמי כל דבר שתדרשי, תבקשי, תגידי, תעשי,
תרגישי או לא תרגישי, שסתם תהי שם או שלא תרצי להיות שם בכלל.
כל עוד את רוצה ככה ואת חושבת שככה יהיה לך טוב. גם אם אני לא
שם. אולי לזה אפשר לקרוא אהבה...
כשאת שולחת לי הודעה שאת נמצאת איפה שהוא וכל מה שאת חושבת
עליו זה שאת מתגעגעת אליי. כשאת מבולבלת ושולחת לי הודעה שהדבר
היחיד שאת יודעת כרגע שאת רוצה זה להירדם איתי מחובקת. וקשה לי
לנשום כי אני חושבת בדיוק אותו דבר. אולי לזה אפשר לקרוא
אהבה...