|
שותק, מתנשא
אפל וקודח
כסלע בשממה.
מתאוה
לגעת ציפורניי
בין דמדומי שערות
לפרש תפלה רפויה
למרגלות חמה גוועת.
וידיי כשבויות
קשות.
כאבני נכאים
בחיקי.
רק עיניי
כמו גורל
חודר מבטך
כמה
לבוא עדייך. |
|
|
למגזין
גרוש-גרושה
דרושים מכוערים
ומכוערות!
כן! ההזדמנות
לעשות את זה
בגדול!
בקשות נא להפנות
לדייג
הוויקינגי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.