הוא ישב שם לבד, הוא ידע שהיא תגיע בסוף. היא לא תאכזב אותו.
הם מתכננים את זה כבר כמה חודשים. ועכשיו סוף סוף זה יוצא
לפועל.
היא הגיעה. במשך שעה הם רק הסתכלו האחד בעיני השני. בלי מילים.
הם כבר ידעו בלי לדבר.

הרכבת הגיעה. הם הלכו לקרון האחרון. הם היו שם לבד. שותקים.
בוהים האחד בעיני השני ומחזיקים ידיים.

הם ירדו בתחנה האחרונה. וחיפשו את הבניין הכי גבוה. הם טיפסו
קומה אחרי קומה. במדרגות. מעלית זה מהיר מדי. הם עצרו כל כמה
קומות להפסקת סיגריה. הם הגיעו לגג. הם ישבו על המעקה שעות
ובהו בשקיעה.

השמש כבר שקעה. חוץ מאור הפנסים הכול חשוך. הם שוב הסתכלו האחד
בעיני השני.

הם התחבקו. חיבוק חזק כאילו הם שני תאומים סיאמיים שעומדים
להפריד.

מחזיקים ידיים וקופצים.

שניה לפני שהם פוגעים ברצפה אמא שלו העירה אותו. הוא עשה לה
פרצוף של חולה והיא נתנה לו לישון עוד קצת.
עוצם עיניים ושר לעצמו
I find it kind of funny I find it kind of sad the dreams
in which I'm dying are the best I've ever had had

מוקדש לחבר יקר....