אלף מילים כתבתי ואלף מילים להרגיש
מהאקדמיה לעולם ומהעולם לבניין די נטוש

ממחלה למזרח הרחוק בקצב מהיר של תופים
ומשחדל התוף שלי... יושב בחושך מתגעגע

בחיפוש אין סופי עבור תשובה אל האור יצאתי והגעתי

בין הרים ירוקים מלאך בעל פני זאב שחדל מלהתקיים - נפלו כנפיו

דובשניה מתוקה חסרת אדמה שלא נגעתי...

שאנשים אומרים הלב נפתח ושפע של תחושות מרנינות מרקדות
ואז גם הכל חשוף אבל גם מוכן לכול הטוב שייכנס כמובן

כי מי שנתן לנו את החיים לחיות ולחוות את חיו של אדם
ושאדם מתבוסס בדמו ושואל...

האם זה הוא? הוא שיביא את המוות על מנת לכפר...