שני מיכאלי / גולם |
ולתהומות השאול הורדת נשמתי
וכאורידיקה,
אותירך ללא סימני דרך
כי הבטת לאחור
ובאפלה הנועדה לי
לא תוכל לגשש דרכך
ובמותך תהיה שרוי
ודמותך תוותר בודדה
כי ערמתך בגדה בך
גולם,
יציר בוץ
נקטמו חוטי השמיים.
לכך ולא אחרת אתה ראוי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|