אני לא יודע לשחק שח, אפעם לא ניסתי ללמוד תכלס. למרות הכל
תמיד שפותחים איזה משחק שח בצד, אני נגש ומנסה להיות בו טוב.
משום מה יש לי את הרושם שאם הייתי יודע איך לשחק במשחק, הייתי
יכול להיות בו טוב. אפילו טוב מאוד. אולי מגלל הצורה שאני
חושב. אני אוהב לנתח דברים, ושח תמיד נראה לי כמשחק של
ניתוחים, המון ניתוח מצב, המון סילומולציה מחשבתית
וכדומה...מצד אחר של הכדור המחשבתי הזה - אני לא יודע לשחק
בכלל שח, אז איך אני יכול לדעת אם יש לי או אין לי חשיבה של
שח.

יום אחד ברמת-גן ב-לא סיבה ריצית, דרכתי רגל דרך גן ירקרק מראה
בדרך למכר. בהלכתי הקצרה בין רחוב מקביל לדירה של חבר, עברתי
דרך מראה מוזר. גברת צעירה יושבת ומשחקת שח עם נכבד מהאוכלסיה
הוותיקה ברמת-גן. עצרתי בצד תהיתי. המשכתי.

המשכתי.

המשכתי בחיים שלי מאז אותו מראה של משחק. לא נתתי לזה לפגוע
בקשרים שלי עם אנשים, זה גם לא פגע לי ביחסים עם הבוס בעבודה,
וגם שמזכירים את המחשק הזה. אותו משחק שח מט בגן ציבורי
ברמת-גן. המשחק הזה בכלל לא היה נקודת משבר ביני לבין חברתי
בחיים. והיא לא זרקה את הבגדים שלי מהחלון וצעקה - בן זונה
תמות יא מניאק בין כלבים שתשרף בגהנום נרקומן פדופיל כוסעלאימא
שלך יא חרא. היא גם לא בכתה ואחר כך לקחה את הדברים שלה והלכה.
גם היא לא חזרה.

המשכתי.

יום אחד ברמת-גן ואחר כך, אתה מוצא את עצמך בין כל מינה אנשים
עם חליפות יפות ועניבה ב-130דולר. יום אחד בגן ציבורי עם משחק
שח ונהג צמוד שעושה לך משקאות טעימים, מסיע אותך לאן שבא לך.
אולי לשדה תעופה לפריז או ללונדון במטוס הפרטי... ואני
המשכתי.

עצרתי לרגע... הגעתי לדלת של המכר שלי דפקתי בדלת והוא לא ענה.
צלצלתי בפעמון והס, אין איש.

חזרתי בחזרה,
חזרתי בחזרה לאישה, לחברים, לאותם שעות על גבי שעות של עבודה,
לבוס הנפלא, למכונית יד שלישית במצב מצויין, למשכתנא, למינוסים
בבנק, לילדים הברוכים, לגיסה החמימה, לצו מילואים שלא קשור
בכלל באמצע החיים. אני חזרתי.

חזרתי לקום בבוקר בשש, חזרתי לנשנש, חזרתי לקפה כפול 4 פעמים
ביום 2 סוכר, חזרתי לתודה חזרתי לבקשה, חזרתי לידי חובה, חזרתי
לרמזורים, חזרתי לטיסות צ'ארטר, חזרתי לתיק ולא למזוודה חזרתי
להביט ולא לנגוע, חזרתי בלנגוע אבל לא להביט.

ידעתי שאם אני עכשיו אומר משהו... זה פשוט ישנה את התמונה...

הם סיימו את המשחק. אני הבטתי איך... אני בוהה במראה. "אילו
ידעתי לשחק שח" - מלמלתי לעצמי.

היא עוצרת, מביטה וחושבת. עושה עלי ניתוח עם מבט בעל נוכחות.
קודם הנעלים אחר כך המכנסים, אחר כך מה יש למעלה, חוזרת להביט
במכנסים ומאחוריהם...נכנסת קצת לתוך העיניים והכל במבט אחד חד.
"שח אתה יודע" - שואלת בביטחון בעל עוצמה.

עוצמה זה לקחת את היד שלה ולתת לה ללמד אותי, עוצמה זה להודות
שהחיים שלך קצת למטה ולזרום עם השאר למעלה. עוצמה זה לקבל עליך
שינויים ולא לפחד מכל טיפה של צער שתבוא או באין תבוא.
עוצמה זה להתפוצץ והלתחבר בחזרה. עוצמה זו היא עכשיו ללא למה
ללא אולי ללא איך מדוע וכיצד..

עוצמה הייתה לה בעיניים...
אני איך שלא יכול להתאפק המשכתי... היא הלכה ישר אני אחריה.
אומנם אני אוהב לנתח מצבים,
במצבים רבים כבר הייתי עם בחורות, במצבים עדינים, קשים ואפילו
מוזרים. מצבים של שיגרה ומצבים של שבירת שיגרה כאשר זה בא בא
ולא צריך לעשות דבר בנושא של מצבים...

אבל אני גם אוהב דברים אחרים.

משהו... איפה הייתי בכלל?

אה כן... משחק שח.