|
מוקדש לידידתי הוירטואלית- יעל
בדמיוני את יושבת בגופית כתפיות מיוזעת
מאורר שמנסה להפיח את רוח הים לתחיה מנשב בעורפך
שיערך שהתארך לאחרונה נאסף בתנועה איטית
מאפשר למשב הרוח לחדור את עורך אל תוך גופך
ואת מולי מצידו השני של המחשב
קרובה במרחק הקשה אחת על המקלדת
וכה רחוקה במרחק לנשיקה מצלצלת
המאורר כבר התיאש
אבל אנו עדין כאן
עד השעות הקטנות והטובות של הלילה הארוך. |
|
|
חמותי אמרה
שהגיע זמני
להמשיך הלאה. אם
הייתי קוראת
נכון את המפה,
אולי היום לא
הייתי גרושה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.