|
אמש חשבתי על אשר היינו
ליטפתי את עצמי לדעת
ונרדמתי בוכייה.
הכעס
עם הבדידות והזמן
הטשטש
ופינה מקומו לכמיהה
לליטוף.
שני רגשות מנוגדים
הגירוי והסלידה
הפכו אותי לשיכורה
משכרון חושים.
וכשיכורה,
מתהלכת אני בחוסר שליטה
מתנדנדת
על הגבול הדק שבין עצב לשמחה
הכאב המתוק.
וכשיכורה,
שמה אני את עצמי ללעג. |
|
|
אין, לא יעזור.
יש יותר מדי
דמויות, רצף
האירועים קופצני
מדי, אין מספיק
רגשות, זה ארוך
מדי - לקח לי
איזה שנה לקרוא.
ואיפה הסימני
פיסוק????
אם התנ"ך היה
נכתב בסטייג' |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.