דיקלה עטיה / ילדי |
עוד ילד קטן שפוסע.
עם ערב בגשם נשטף,
הכאב שאיתנו נוסע.
צליל המיתר ורטט תמים,
ילד קטן עוד צועד.
הלילה כבר לא חמים ונעים,
זהו קול ביכיו הרועד.
התרסקות של טרוף, עוד ערפול של חושים,
שוב ילד קטן שכבה.
בזהמה אין סופית כבר איננו חשים,
את תום נשמתי שגווע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|