חלקתי אתך את מותי
דמי זרם והתנקז אל רגליך
ראית את פצעיי
חשת את כאביי
ניסית להגיע לנחם
רצית לחבוש את פצעיי
אבל אני הייתי עסוק בכאביי
הכאב היה עצום
גדול מכדי לעצור ולתאר היכן
עמדת שם חסר אונים מנסה לעזור
לרגע נוכחתי לדעת  כי אתה כאן
התחלתי להירגע ולהסביר היכן
הפציעה קשה
מלותיך וקולך מרגיעם אותי לא משנה מה תגיד
אני כמעט נרגע אבל שוב פורץ בבכי
הפעם כדי לשמוע אותך שוב ולהתרכז בתנחומיך
תודה, אותך לא אשכח
ועכשיו, כשהתגברתי על הפציעה
היה קשה לי להביט בפניך
הרי ראית את תוכי את הקרביים המרוטשות שלי
ואתה מתנהג בדיוק כמו שצריך כמו שאני הייתי מתנהג
מדבר איתי כאילו כלום לא קרה
אבל כתמי הדם שלי על מצחך הנם הזיכרון
לא היה זה חלום


מוקדש לחבר בדם