נערה יפה בשיער מתולתל
עיניים ירוקות, ידיים דקיקות
פורטת על גיטרה באצבעות ארוכות.

יושבת היא על המיטה ומנגנת.
אני יושב ומקשיב וכמעט בוכה -
המוזיקה נוגעת ללב, והיא - הדבר הכי יפה.

אך השיר נגמר,
ככה, פתאום,
משאיר אחריו ריקנות
כמו להתעורר מחלום.

היא את ידיה מושיטה אלי,
ועיניה מתנוצצות,
כל העולם פתאום נוגה באור יקרות.

אני אוסף אותה בזרועותיי,
מחבקה אל לבי,
מתפלל שתמיד תהיה לצדי.

והיא שותקת שוב,
וכמו תמיד מבינה הכל,
מילים שקטות
שלא מובעות בקול.