|
רציתי לפתוח בשיחה
עיניי ריצדו סביב דמותך
ניסו לתפוס את מבטך
יכול היה להיות שהייתה הצטלבות מבטים
מעין, שלום שלום ונפרדים
אני מעריץ את יופיך
אוהב לשמוע את קולך
רוצה לתפוס את מבטך
ואז זה קרה התיישבת מולי
כאילו מוכנה לפתוח בשיחה
מתמסרת כל כולך אלי
בהתחלה היססתי והתחמקתי אבל לאט... לאט השתחררתי
את דיברת אני הקשבתי
מנסה להשחיל איזו מילה
אך עדיין מאד אוהב ורוצה לשמוע רק אותך
מביט כמהופנט אל תוך אישונייך אשר מספרים לי כמעט הכל
כמה את יפה?!
אני אדיש לסביבה תלוש מהמציאות שכוחה גובר עלי
אני מנסה להיאחז במבטך כמה שניתן ונאלץ לעזוב
אולי הצצת מעבר לכתפי בהית בקיר
שרת לו שיר
אבל לי היה נדמה לרגע קט
שהיה זה דיאלוג המבטים
דיאלוג של ביישנים
עיניי עצומות אבל דמותך תמיד מולן
במוחי את חרוטה. |
|
|
I saw this on a
movie, about a
bus that had to
SPEED around
the city,
keeping at
SPEED over
fifty, and if
its SPEED
dropped- it
would explode!
I think it was
called
"The Bus That
Couldn't Slow
Down".
Homer Simpson |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.