רועי פתחי / טיפה מרה של בושה |
ליבי נמס
הסתובבתי לרגע והחלום פג והתמוסס
חיפשתיה שנים בהרים גבוהים
מצאתי נוגה ברוב החיים
האור שכבה נדלק שוב ונעלם
והמחשבות עליה עדיין כאן
היא חייכה אלי
כאילו רצתה לומר לי בו
חייכה כאילו רצתה שאדע שהיא פה
ואז סיבוב מהבושה ושוב החידה
היא שהייתה ועכשיו נעלמה
החיוך שמראה לך את הדרך כמעט כבר לא חקוק בזכרונך
והכבד נהנה מעוד טיפה מרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|