ארבל הכרמלי / אופוריה |
והחל הלב עולץ עם הכוכבים;
קרן, זרח באור נגוהות
וכל הכאב מיד נמוג.
רוח הרינה סבה ושרקה,
התשוקה ממעמקים שוב גאתה,
והלב נודר בכסות הליל
את משאלותיו לקיים.
08/02/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|