|
זו השעה שמתכווצת
לפקעת יבשה בתוך חזי
חתול צמיר מילל -
פורט את אבן הפינה של תאורי החישה.
אנשים בעיר
ערים באיש
סמויות מן העין כקני עכביש
בינתיים (מבחינתי) זה העולם שמקעקע
סונטה של דלק ומתכות דלוקות על חזי.
איני יכול לו.
צעדים זריזים מסגירים כוונת הולך
מכילים מען נואל - תאה של זונה.
מיסרו לו שאני יודע,
אני יודע עליו הכל
רשאי הוא להאיט מהילוכו המיוסר,
הכל אני יודע עליו
כי אני הוא. |
|
|
נעים מאוד, אני
יגאל עמיר, פעם
גרתי בהרצליה,
היום זמני אני
קצת בדרום, אבל
יהיה בסדר תוך
שנה שנתיים אני
חוזר למרכז.
יגאל עמיר חושף
את זהותו ואת
עצמו לזאת שאהבה
את התל אביבי
ההוא, ומוסיף
ואומר: מה היא
לא שומעת
חדשות?
ובכלל למה
להתגאות שהוא
היה תל אביבי,
אני לא רץ וחותם
יגאל עמיר זה
שאהב את
האלקנ'אית! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.