מאירה תמיר / ונשמתי עד כלות |
בכל אמות הסיפים
הרחם הזאת אשר
נשאתני
תשעה ירחים
וילדתני,
לנשום
לנשום אויר עולם,
ממנה ינקתי
את כל אשר הייתי
את זכרונותיי
זכרונות ילדותי
אהבת אם ואב
ובגרתי
ופרצתי דרך להגשים
כל חלומותי
וטעיתי
והחכמתי
ובדרך ההיא המפותלת
רבת המכשולים, מעדתי כשלתי
וקמתי
לנשום שוב, לנשום, שוב ושוב,
כי הרחם אשר זועזעה
בכל אמות הסיפים
זאת שנשאתני
תשעה ירחים, וילדתני,
ציוותה לי
נישמי, חיי,
ונשמתי
עד כלות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|