כח
מאיפה אני לוקחת את הכח,
לקום, יום אחר יום, ולנשום.
מה מניע אותי? מה ממלא
את הריקנות שבתוכי בבוקר היום,
עם אור ראשון?
ומה מרוקן אותי בחשכה,
בשוכבי במיטה?
איך אני ישנה בליל, ריק מתחושה,
מלאה בריקנות?
מה החיים הללו שניתנו לנו ב"מתנה"?
מה אנחנו עושים איתם והאם זה נכון?
איך חיים את זה?
איפה הוראות ההפעלה, הוראות המשחק?
האם לכל שאלה תשובה?
האם לכל כאב משכך תואם?
והאם עליך למצוא את המכסה
רק כדי לא להתרוקן כליל מהרגשה?

אומרים שלא. אומרים שעליי לעמוד
בפני עצמי, לעמוד לבדי ולחיות
את חיי: אומרים כי עליי להיות
שלמה עם עצמי.
ואם לא? ואם לעולם לא אשלים איתי?
הנידונתי לחיי כאב וסבל?
הנידונתי לתחושת הריק?
לתחושה כי חיי הינם בזבוז משווע של זמן?
(ולפני שתענו, תחשבו לרגע,
מאיפה אתם כה בטוחים בתשובתכם?)