|
תני לי להניח את הראש על הברכיים
לטפי נא את פני, עצמי לי את העיניים
לחשי לי סוד בשקט, שיהיה לי כעדות
נקודת מכוון בוהקת לחזרה מהבדידות
הדמיון בוער - סוער והמציאות צעקנית
רק כשאני מקשיב לך יש לי שקט אמיתי
כי נגינת קולך כרוח סתיו אדמדמה
ובמשב דברייך מתאדה החרדה
חבקי אותי בחום נשקי לי ברכות
חייכי אלי באושר של שאריות תמימות
כי צחוקך המתגבר כמו אור שנוגע... ונשבר
כמו שקט בחיי... כמו מים במדבר. |
|
|
בבה"ד אחד,
בנשקייה, בדידות
אלוהים. יש
עמדות שמירה
יותר טקטיות
בבסיס הזה, אבל
בכ"ז מצאו לנכון
לדפוק צוער
אומלל בנשקייה.
לא משנה, מה
שמשנה זה שיש שם
ימבה כתובות על
הקירות ומדי פעם
את הציור
האוקייז'ונלי של
הבחורה הערומה
שצייר איזה
מאונן. ובשמירה
אחת, הייתי
משועמם פחד,
לקחתי טוש
והלבשתי את כל
הבחורות. הא הא
הא! הלאה
המאוננים!
- סג"מ פסיכי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.