הבדידות חונקת בגרון
הלבד צורב את העור
והשקט מחריש באזניים.
צועקת בדממה
שאיש אותי לא ישמע
מתחננת לאוויר
שיביא אלי אורחים
מבקשת מהכלום
שיבדר אותי פתאום.
שישי-שבת לא עוברים
הזמן עומד מלכת
כשסופשבוע מתקרב
אני כבר מיואשת
התסכול שולט בי
וגם האכזבה
כי אני לבד
בלי חברה ואהבה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.