|
סוחטת את הדמעות
שזלגו כל הלילה על הכר
הכר היקר שספג
ששמע את הבכי
ונרטב ונרטב.
והבוקר עלה
ושמש צהובה מופיעה
ואין זמן עוד לבכות
אין סבלנות לדמעות
והכר מונח לו בצד
עד רדת החשכה,
עד הלילה הבא.
ואז שוב הכר יספוג
את הבכי והדמעות
ויקשיב וירטב
עד עלות השחר
עד הנץ החמה. |
|
כל היום טוחנים
אותי, מה אני,
לוף?
הש"ג הצעיר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.