|
סוחטת את הדמעות
שזלגו כל הלילה על הכר
הכר היקר שספג
ששמע את הבכי
ונרטב ונרטב.
והבוקר עלה
ושמש צהובה מופיעה
ואין זמן עוד לבכות
אין סבלנות לדמעות
והכר מונח לו בצד
עד רדת החשכה,
עד הלילה הבא.
ואז שוב הכר יספוג
את הבכי והדמעות
ויקשיב וירטב
עד עלות השחר
עד הנץ החמה. |
|
|
די, כבר שלחתי
איזה 10 סל-
וגנים. גיברת,
תתקדמי אחורה
באוטובוס.
(יש עוד מקום
שמתקדמים בו
אחורה? אולי בדף
שלכם.
ובארץ שלנו.
ובפרסומת ההיא
עם האישה
המבוגרת
במבטא.)
ת. ריסים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.